מאת: ד"ר נועה שושנה, וטרינרית
מהו אשך טמיר?
אשך טמיר (cryptorchidism) הוא מצב מולד שבו אשך אחד או שניים של זכרים לא יורדים לשק האשכים בזמן הצפוי. לרוב תהליך הירידה מתרחש במספר השבועות הראשונים לאחר הלידה, אם עד גיל כ-6–8 חודשים האשכים לא יורדים אל שק האשכים, מדובר באשך טמיר. בתהליך התקין, האשך נוצר בבטן ונודד כלפי מטה באמצעות רצועת רקמה מיוחדת (הגוברנקלום) אל השק; אם רצועה זו לא מתפתחת כראוי, האשך עלול להישאר תקוע בבטן או בתעלת המפשעה.
פתופיזיולוגיה:
ירידת האשכים תלויה בתהליך ביולוגי מורכב. האשכים נוצרים בבטן ובשלב מאוחר יותר "נודדים" כלפי מטה. כאשר תהליך זה מופרע – עקב תפקוד לקוי של הרצועות המובילות או שיבוש הורמונלי – האשך נותר במיקום לא תקין.
שכיחות וגזעים מועדים:
אשך טמיר מופיע בכ-0.8–10% מהזכרים. אצל חתולים מדובר בשכיחות נמוכה יותר, אך קיימת. גזעים מועדים כוללים פודלים (טוי וננסי), יורקשייר טרייר, שנאוצר מיניאטורי, צ'יוואווה, בוקסר, בולדוג ושלטי. אצל חתולים – בעיקר פרסיים, הימלאיה ורגדול. אשך טמיר הינו מצב בעל נטייה תורשתית חזקה ולכן לא מומלץ להרבות בעלי חיים עם מצב זה.
בתמונה חלק מגזעי הכלבים והחתולים עם נטייה למצב של 'אשך טמיר / Cryptorchidism' [משמאל למעלה עם כיוון השעון; פודלים (טוי וננסי), יורקשייר טרייר, שנאוצר ננסי, ציוואווה, הימאלייה, רגדול, בולדוג ובוקסר]
סיבוכים רפואיים:
סרטן
אשך שלא ירד נמצא בסביבה חמה יותר (כמו בטן או תעלת המפשעה), מה שמפריע לתפקודו ועלול להגביר מאוד את הסיכון להתפתחות סרטן אשכים — עד פי 10 בהשוואה לאשך תקין. בנוסף, האשך אמנם אינו מייצר זרע, אך ממשיך להפריש הורמונים, ולכן אינו "כבוי" או בלתי פעיל לחלוטין.
סיבוב אשך טמיר (torsion):
מצב חירום מסכן חיים. האשך מסתובב סביב צירו וחוסם את זרימת הדם. הדבר גורם לנמק, דלקת קשה, כאבים עזים ולעיתים קריסה של מערכות הגוף. סימנים כוללים כאבי בטן, הקאות, חולשה, אפטיה וחוסר תיאבון. במצבים מתקדמים – הלם וסכנת מוות.
חשיבות הסירוס:
במקרה של אשך טמיר, יש להסיר את שני האשכים – גם התקין וגם התמיר – על מנת למנוע סיבוכים בריאותיים חמורים ולמנוע העברת הנטייה הגנטית לדור הבא.
לסיכום:
אשך טמיר הוא מצב שכיח יחסית ובעל השלכות רפואיות משמעותיות. אבחון מוקדם וביצוע ניתוח סירוס מונע סבל, סיבוכים וסיכונים בטווח הארוך — ולעיתים אף מציל חיים.
