מאת טל חסנוב (ממש עוד מעט וטרינרית)
כמו שאנחנו יכולים לסבול מרגישות למזון, כך גם חברינו הפרוותיים. אצל בעלי החיים, בניגוד לאדם, אלרגיה יכולה להתבטא גם בגירודים, אדמומיות עורית ואף דלקות אוזניים!
אז מה היא בכלל אלרגיה? מה ההבדל בינה לבין רגישות למזון?
אלרגיה מתרחשת כאשר מערכת החיסון מגיבה כנגד גורם בלתי מזיק שהגוף מזהה כ"אוייב". הגורמים התמימים שעשויים להיות מזוהים על ידי מערכת החיסון באופן נפוץ הינם למשל אבקנים של צמחים, אבק, עקיצות פרעושים ואפילו מזונות מסוימים.
רגישות למזון אינה קשורה בתגובת יתר של מערכת החיסון, אלא מקורה בקושי של הגוף להתמודד עם העיכול של רכיב מזון מסוים.
אלרגיה למזון הינה האלרגיה השלישית בשכיחותה בכלבים וחתולים (אחרי אלרגיה לפרעושים ואלרגיה אטופית- אלרגיה לאלרגן סביבתי). יש להבדיל בינה לבין רגישות למזון (food intolerance) שכאמור, אינה מתווכת על ידי מערכת החיסון. אלרגיה למזון יכולה להתפתח כנגד מזון חדש או כנגד מזון שבעל החיים אוכל זמן רב, ויכולה להתפתח בכל גיל.
בדומה לאדם, רגישויות ואלרגיות יכולות לעבור בתורשה. כלבים גזעיים נוטים יותר לאלרגיות, והדבר נפוץ במיוחד בכלבי ספניאל, שיצו, רועה גרמני, יורקשייר טרייר וכלבים פחוסים.
האלרגנים הנפוצים שגורמים לאלרגיה למזון:
כלבים: מוצרי בקר, חלב, עוף, חיטה.
בחתולים: מוצרי בקר, דגים, עוף, גלוטן, תירס, בשר כבש, ביצים, ארנבות.
לעיתים מזונות שונים מכילים מרכיבי מזון המזכירים אחד את השני. במקרים כאלו יתכן מצב של רגישות למספר מאכלים- למשל גם לחלב וגם לבשר, או גם לעוף וגם להודו.
סימנים קליניים:
המחלה יכולה להופיע בכל גיל, מין וגזע. סימנים קליניים המופיעים מתחת לגיל חצי שנה, יעוררו חשד משמעותי.
- גירוד ואדמומיות עורית.
- אזורי הגירוד הנפוצים מודגמים באיור המצורף: בטן, בתי שחי, אזור הירכיים הפנימיות והאחוריים, כפות רגליים ופנים עם דגש על אזור הפה וסביב העיניים.
- הגירוד יכול להיות כללי ומפושט.
- לקויות משניות כתוצאה מגירוד, כתמי רוק.
- במקרים כרוניים, בהם הגירוד נמשך זמן רב, יופיעו גם התעבויות של העור, קרחות, שינויי צבע ובלטים.
- דלקת אוזן חיצונית מופיעה במחצית הכלבים הסובלים מאלרגיה למזון, ועשויה להיות הסימן היחיד לכך!
- באחוז מסוים מהכלבים יופיעו סימני מערכת העיכול בנוסף לסימנים העוריים ובכללם: שלשול, מתן צואה בתדירות גבוהה, הקאות וכאב בטני.
- עלולים להופיע זיהומים משניים, כלומר בגלל המופע העורי שנוצר, מתווספת הדבקה בחיידקים, שמרים ופטריות- מה שמחמיר את המצב ומצריך טיפול אינטנסיבי יותר.
- במקרים נדירים עלולה להופיע אורטיקריה או דלקת של כלי הדם (וסקוליטיס)
.
סימנים קליניים של אלרגיה למזון בחתולים:
לחתולים אין סימנים עוריים ספציפיים כמעט לאף מחלה, וסימני אלרגיה למזון יכולים להתאים לאלרגיות אחרות. הסימנים כוללים:
- קרחות הנובעות מגירוד עצמי
- Miliary dermatitis- פצעונים קטנים השזורים על גבי השיער
- פגיעות עוריות קשות הממוקדות לראש ולצוואר
אזור הפנים, הצוואר וכפות הרגליים הם האזורים השכיחים להופעת גירודים ולקויות. כאמור מופע זה יכול להתאים גם לבעיות עוריות שמקורן אינו במזון.
כלב עם אטופיה או אלרגיה למזון יציגו סימנים קליניים זהים. חשד באטופיה מחשיד מיידית באלרגיה למזון או להיפך (אטופיה יותר נפוצה).
אבחון אלרגיה למזון:
השלב החשוב ביותר בטיפול באלרגיה למזון הינו זיהוי הגורם האלרגני! לשם הזיהוי יש לנקוט במספר צעדים:
- תילקח היסטוריה ברורה מאוד מהבעלים על מנת לשלול אלרגיות לגורמים אחרים ולהבין את מידת החשיפה של בעל החיים למזונות שונים.
- בחינת הסימנים הקליניים כפי שצוין לעיל.
- Elimination diet trial- מבחן הנעשה על ידי התאמת בעל החיים לדיאטה חדשה המורכבת ממזון היפו-אלרגני. מתן מזון זה צריך להימשך בממוצע חודשיים, ואין להאכיל בדבר מלבד המזון הטיפולי. אפשר לבצע את המבחן הזה בשתי דרכים:
- מתן מזון המכיל novel protein– מזון חדש שבעל החיים לא אכל קודם לכן. זה קל בכלב צעיר שגדל אצל הבעלים מגורות, והמזונות אליהם נחשף ידועים וברורים. בכלב שאומץ מעמותה או נוטה לקבל שאריות מהשולחן- קשה למצוא עבורו חלבון חדש.
- במצב בו אנו מתקשים למצוא מזון חדש, ניתן לתת Hydrolyzed protein- חלבון שעבר מטבוליזם, ופורק לגודל כה קטן, עד שמערכת החיסון איננה מסוגלת לזהותו ולהגיב כנגדו בצורה של אלרגיה. דיאטה זו נמשכת כ 2-3 חודשים. במהלך זמן זה נצפה לשיפור קליני.
האבחון מבוסס על כך שלאחר תקופת האלימינציה, חוזרים למזון הקודם. במידה ויש החמרה בסימנים הקליניים, החלה בטווח זמן של שבועיים מעת ההוקעה, הרי שמדובר באלרגיה למזון, או אז נחזור מיד למזון היפו-אלרגני. אם לאחר שבועיים אין החמרה, הרי שאין אלרגיה למזון.
חשוב לציין: עם המעבר לדיאטה היפו-אלרגנית, אסור לאכול שום דבר מעבר לכך. כמו בכל התחלה של מזון חדש, המעבר למזון הייחודי אמור להיות הדרגתי. מתחילים לספור את החודשיים מהרגע בו עברנו לחלוטין ל-מזון לכלב היפו-אלרגני.
טיפול:
לאחר אבחון אלרגיה למזון יש להמשיך עם המזון ההיפו-אלרגני. על מנת לגון, אפשר לנסות ולהזין בשילוב מזונות המבוססים על חומר גלם מסוים, אליו הוכחנו שהכלב אינו אלרגי.
במידה והכלב או החתול שלכם סובל מהסימנים שצוינו במאמר, חשוב להביאו לייעוץ וטרינרי בהקדם האפשרי על מנת לזהות אלרגיות במהרה.
