טל חסנוב (ממש עוד מעט וטרינרית)
תאים היסטיוציטים הינם חלק מן המערכת החיסונית של הגוף. ביכולתם לקלוט גופים זרים או גורמים מזהמים, איתם הם יוצרים קומפלקס המורכב מהסטיוציט ומהגוף הזר. הקומפלקס המשלב את ההיסטיוציט עם הגורם הפולש, נודד אל קשרי הלימפה הסמוכים וממשיך במעלה המערכת הלימפטית. במערכת הלימפטית עצמה, ההיסטיוציט מציג את הגורם הזר לתאי מערכת החיסון ובכך מעורר אותם לפעול כנגד הפולש.
מה היא היסטיוציטומה?
מדובר בגידול עורי שפיר, המערב את התאים ההיסטיוציטים. במרבית המקרים, הגידול נרפא לחלוטין לאחר הסרה כירורגית פשוטה. בשלבים המוקדמים (1-4 שבועות ראשונים) הגידול גדל במהרה ובו זמנית עלול להתכייב ואף להזדהם. לאחר שלב זה הגידול עשוי לסגת באופן ספונטני.
מה גורם להופעת היסטיוציטומה?
היסטיוציטומה לרוב מופיעה בכלבים צעירים, בני פחות מ-3, אם כי דווחה גם בגילאים מבוגרים יותר. כאמור, החלמה ספונטנית היא נפוצה, דבר המרמז על כך שהגידול נוצר בשל שגשוג של תאים ולאו דווקא גידול סרטני. הסיבה להופעת הגידול לא הוכחה עד כה, אבל יתכן וישנו קשר לפציעה חודרת או זיהום חיידקי שהביאו לעירור מערכת החיסון, כמו גם עקיצות של חרקים או קרציות שיכולות להכיל גורמים מזהמים שונים המוחדרים בעת העקיצה, ואפילו יכולים להעביר את הגירוי להיווצרות של היסטיוציטומות בין כלבים שונים.
גידול זה הוא די נפוץ, ישנו ייצוג-יתר בגזעים בוקסר ובול טרייר.
סימנים קליניים:
הסימן הבולט ביותר של הסטיוציטומה הינו בליטה עורית, שיכולה להעלם באופן ספונטני לאחר חודשים ספורים. מנגד, גידולים אלה נוטים להתכייב, להזדהם או לדמם. לרוב, הסיבוכים המשניים הם שמחמירים את מצבו של הכלב, ולא הגידול הראשוני.
לרוב, תופיע הגדלה של קשרי הלימפה הסמוכים להיסטיוציטומה- זאת בשל מעורבות קשרי הלימפה בנדידת התאים ההיסטיוציטים ושגשוגם, או כתגובה לזיהום המשני המתחולל בהם.
קיים סיכוי נמוך מאוד להופעת יותר מגידול אחד באותו הכלב, ותופעה זו דווחה יותר בכלבים מבוגרים ומדוכאי חיסון, בהם גם יתכן כי הגידול יהפוך לממאיר ומסוכן.
כיצד מאבחנים היסטיוציטומה?
לגידול זה מראה אופייני, עגלגל ואדום. אבחון ודאי נעשה באמצעות דגימת המסה והסתכלות תחת מיקרוסקופ על מראה התאים או הרקמה. דגימת המסה יכולה להיעשות על ידי דיקור, דגימת חתיכת רקמה או הסרתה לחלוטין ושליחה לביופסיה.
טיפול:
טיפול בהיסטיוציטומה נעשה על ידי הסרתה. כאשר מסירים את הגידול כולו ושולחים אותו לאבחון פתולוגי באמצעות ביופסיה, כך למעשה מבצעים אבחון וטיפול בו זמנית.
נוסף על כך, קיימת האפשרות להיעלמות ספונטנית של הגידול אך הסכנה היא הזדהמות והתכייבות של הגידול, מה שיצריך בעצמו התערבות כירורגית. על מנת להמנע מהסיבוכים הנלווים שתוארו, יש למנוע מהכלב לגרד או ללקק את איזור המסה. לשם כך יתכן ויעלה הצורך להשתמש בקולר אליזבטני.
בכל מקרה בו אתם מבחינים במסה חשודה המופיעה באופן פתאומי על גבי גופו של כלבכם, יש לפנות לטיפול רפואי על מנת לבצע אבחון וטיפול במידת הצורך.
