מאת טל חסנוב (עוד מעט וטרינרית)
האם מידי פעם הכלב שלכם פתאום מקפץ על שלוש רגליים ואז מפסיק ללא כל הסבר הגיוני?
פריקת פיקת הברך היא אחת מהסיבות האורטופדיות הנפוצות ביותר לצליעה בכלבים, בייחוד בגזעים הקטנים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי כל הזמן או רק לסירוגין. אז מה היא פריקת הפטלה, איך מזהים אותה ואיך אפשר לעזור לכלב שסובל ממנה?
קצת אנטומיה:
מפרק הברך (Stifle) כולל מספר עצמות, ואת עצם הפיקה (Patella). הפטלה הינה עצם קטנה הנמצאת בין הגידים במפרק, ואמורה להמצא בשקע ייעודי (patellar groove). לפטלה סמוך גיד בעל אותו השם, אשר עובר תחת הברך וממשיך לעצם השוק. במצבים נורמלים ניתן למתוח קו ישר בין שריר הירך הארבע ראשי, גיד הפטלה ועצם הפטלה עצמה. בפריקה של עצם זו, למעשה לא מתקיים יותר הקו הישר בין המבנים, מה שגורם לפטלה לצאת ממקומה- מה שמתבטא בצליעה בדרגות שונות.
גורמים לפריקת פטלה:
פריקת פטלה יכולה להתרחש הן בשל טראומות והן בשל סיבות גנטיות. כאמור, אנו מצפים לקו ישר והמשכי בין מיקום השקע, הפטלה עצמה והגיד שלה. במידה וקיים פגם אנטומי כלשהו באזור זה, יציבות עצם הפיקה עלולה להתערער ובשל כך עולה הסיכוי לפריקתה.
פריקת הפטלה מאפיינת ביתר גזעים קטנים, בניהם: בוסטון ויורקשייר טרייר, צ'יוואווה, פומרניאן, פודל מיניאטורי.
היארעות בכלבים גדולים פחות שכיחה, אך כן מופיעה ביתר בגזעים: שארפיי, אקיטה, פירנאי ענק.
בשל העדות למעורבות גנטית, כלבים שאובחנו כסובלים מפריקת פטלה אינם מורבעים.
סימנים לפריקת פטלה:
טווח הסימנים הוא רחב בהתאם לחומרת המחלה. פריקה זו יכולה להתגלות כממצא אקראי בבדיקה טרינרית או שמנגד עלולה להביא לצליעה מתמדת.
המופע הנפוץ הוא קפיצה על שלוש רגליים באופן פתאומי, ולעיתים ניעור הרגל המורמת מספר פעמים טרם הדריכה עליה. עם התקדמות הפריקה ללא טיפול, הצליעה הופכת לשכיחה יותר ולבסוף עקבית.
קיימות 4 דרגות פריקה:
- מצב נורמלי- הפטלה יושבת במקומה
- דרגה 1: הפיקה כמעט תמיד נמצאת במקומה ויש לבצע מאמץ יחסי להוציאה.
- דרגה 2: ניתן להוציא את הפיקה יחסית בקלות, אך היא חוזרת מהר למקומה.
- דרגה 3: ניתן להוציא את הפיקה בקלות יחסית, היא נוטה להשאר מחוץ לשקע, ויש להחזירה למקומה.
- דרגה 4: הפיקה חיצונית באופן קבוע ואינה ניתנת להחזרה.
חשוב להבין שלא תמיד ישנה קורלציה בין דרגת הפריקה לדרגת הצליעה!
כלבים עם דרגה 4 יכולים שלא לצלוע כלל, ולעיתים לא דורשים התערבות כירורגית (בתנאי שאין קליניקה).
כיצד מאבחנים?
לרוב האבחון מבוסס על מישוש שקע הברך- כמו בתמונה , ובדיקה אורטופדית. על בדיקה זו ניתן להוסיף מישוש תחת טשטש עמוק וצילום רנטגן על מנת להעריך שינויים כרונייים במפרק ובליגמנטים.
בחלוף הזמן מידת הפריקה עלולה להחמיר והפריקות יופיעו בתכיפות רבה יותר ויתכנו פגיעות נלוות כמו למשל קריעת הרצועה הצולבת הקדמית (המפורטת במאמר נפרד).
מה הטיפול?
אמנם, גם כלב בדרגת צליעה 4 יכול שלא לצלוע. אם כי בכל פעם שהפטלה בורחת ממקומה, נוצרת פגיעה מזערית בשקע עד להחמאת דרגת הפריקה של הפטלה. רוב הקהילה הכירורגית ממליצה על ניתוח מדרגה 2 ומעלה בשל הפרוגרסיביות של התהליך.
האפשרויות הכירורגיות הקיימות היום כוללות שינוי הזווית או העמקת השקע (מומלץ בכלבים צעירים).
לאחר ניתוח תיקון- חשוב לדעת שלכלב קטן לעיתים לוקח זמן מה עד ששב לדרוך על הרגל. מכלב גדול נצפה לשוב ולדרוך על רגליו במהרה. על הפיקה להיות יציבה מיד לאחר הניתוח. לאחר 6 שבועות על הכלב לשוב לפעילות מלאה.
