מאת: טל חסנוב (וטרינרית)
חזרתם מבילוי בים עם כלבכם ופתאום הזנב שלו שמוט לחלוטין? יכול להיות שהוא סובל מ- Swimmer’s Tail Syndrome. מה היא התסמונת? מה גורם לה? איך נזהה? כיצד נטפל בה?
במסגרת סינדרום זה, הזנב, כולו או חלקו, הופך רפוי ושמוט לחלוטין באופן מיידי ופתאומי. מופיע במרבית הפעמים בכלבים גדולים ואתלטיים שנוטים לפעילות רבה, עם דגש על לברדורים ופוינטרים.
ככל הידוע, המצב נגרם מכך ששרירי הזנב התאמצו מאמץ רב ומשמעותי לאורך זמן, עד ליצירת דלקת מקומית בשרירים הללו. בארץ ניתקל בתופעה בעיקר כאשר הכלב שוחה לזמן ממושך, בייחוד במים קרים. גורמי סיכון נוספים הינם פעילות גופנית אינטנסיבית, שהייה ארוכה בכלוב טיסה או שהות ממושכת במזג אויר קר ורטוב. סימנים יופיעו במהירות- כעבור מספר שעות ולעיתים ימים.
הסימן הראשי של סינדרום זה הינו זנב שמוט בין רגליו של הכלב. במקרים מסויימים הזנב כולו הופך לרפוי אך במקרים אחרים הזנב נוקשה בתחילה והופך רפוי בחלוף הזמן. היות ומצב זה עלול לגרום לכאב וחוסר נוחות, כלבים שלוקים בסינדרום זה עשויים לצלוע, לקפץ ואף לשכב על הרצפה, לרוב בשילוב של שינויי תנוחה תכופים להקלה על הכאב, ויחד עם זאת הורדה משמעותית באכילה. כלבים אחרים יאבקו לקום או להשאר יציבים בשל תפקידו של הזנב באיזון הגוף. סימפטומים אפשריים אחרים כוללים "לעיסת" הזנב או סימור שיער שמשווה מראה נפוח לאזור.
אבחון:
חשוב להכיר שישנם גורמים נוספים שיכולים לגרום לזנב שמוט ובכללם פגיעות עצביות ופריצות דיסק, טראומות ושברים, מחלות פרוסטטיות, מחלות בבלוטות האנאליות ועוד גורמים רבים. בכדי לאבחן את הסינדרום, יש לגשת לייעוץ רפואי וטרינרי, במסגרתו תילקח היסטוריה רפואית מסודרת עם דגש על גזע הכלב, פעילותו הגופנית לאחרונה, סימנים קליניים וממצאי בדיקה גופנית. לעיתים במרפאה בוחרים להוסיף לאבחון גם צילום רנטגן לשלילת טראומה ובדיקות דם למעקב אחר עליה באנזימי שריר.
טיפול:
עם אבחון הסינדרום, יש לדאוג למנוחה ולהפחתה בפעילות הגופנית על מנת לעודד התאוששות מהירה וקלה. במקרים מסויימים ימליץ הוטרינר גם על טיפול אנטי דלקתי ושיכוך כאב. לעיתים גם קומפרסים חמים על הזנב יכולים לעזור ולזרז את תהליך ההחלמה. למצב זה יש פרוגנוזה (צפי רפואי) מצויינת! שיפור יופיע כעבור 2 עד 14 ימים. עם זאת, חשוב לדעת שהסינדרום יכול לחזור על עצמו.
דרכים אפשריות למניעת התופעה כוללות הימנעות מפעילות יתר של הכלב, במיוחד אם הכלב אינו מאומן דיו. בעת נסיעות או שהיה בכלוב טיסה, במידה ואפשר, חשוב לתת לכלב לצאת כל כ- 4 שעות. מנגד, אין לכם מה לדאוג- פעילות גופנית לכלב היא חשובה ביותר, ואם הכלב שלכם שמח- הוא יכול לכשכש בזנב כאוות נפשו.
