טל חסנוב (ממש עוד מעט וטרינרית)
יש לכם כלב מסוג קווליר קינג צ'ארלס (CKCS) אשר מתגרד וכאוב במגע בצוואר? יתכן והוא סובל ממחלה בשם סירינגומיאליה.
סירינגומיאליה הינה מחלה של מערכת העצבים המרכזית. לרוב מקורה באי התאמה בין גודל המוח לחלל התוך גולגלתי, כך שישנה צפיפות בחלקו האחורי של המוח ובהמשך לכך חסימה בדרגות משתנות של זרימת נוזל השדרה (Cerebrospinal fluid- CSF).
המוח מוגן תודות להימצאותו בתוך הגולגולת, שם צף בתוך נוזל השדרה. נוזל השדרה קיים הן בגולגולת והן לאורך עמוד השדרה- מהראש ולאורך הגב. הוא מיוצר בחדרים בתוך המוח, ומספק הזנה, סיכוך ובלימת זעזועים למערכת העצבים המרכזית.
ההפרעה בזרימת נוזל השדרה מבאה להיווצרות חללים מלאי נוזל המתפתחים בתוך חוט השדרה, בייחוד בחלקו הצווארי.
סירינגומיאליה יכולה להתלוות גם למצבים נוספים המביאים לשינויים בנוזל השדרה כדוגמת גידולים במוח, טראומה או שינויים כרוניים בעמוד השדרה.
לאילו גזעים סבירות גבוהה ללקות במחלה?
מחלה זו נפוצה באופן כמעט בלעדי בגזע Cavalier King Charles Spaniel (CKCS). מחקרים מראים כי כ- 30% מכלבי הקווליר יסבלו ממחלה זו! המחלה מופיעה גם בגזעים גריפון, מלטז, יורקשייר טרייר, צ'יוואוואה ובול טרייר.
מה הם הסימנים האופייניים לסרינגומיאליה?
- באופן הנפוץ ביותר- גירוד מוגבר, המוופיע בכ 75% מהכלבים הסובלים מסירינגומיאליה.
- כלבים המפתחים סרינגומיאליה לרוב יפתחו התנהגות מכונסת ומתבודדת. הדבר עשוי לשקף כאב או ירידת פעילות מוחית. הם עשויים לבכות בעת פעילות כגון ריצה או קפיצה ואפילו בעת מתן צואה, זאת בשל העלאת הלחץ בגולגולת בעת לחיצות בטניות בנסיון להעביר צואה. הם עשוים לבכות אפילו כאשר מורמים על הידיים.
- הכאב עשוי להופיע לסירוגין , בייחוד בלילה. הם עלולים להראות רגישות יתרה במגע באזור הכתפיים, האוזן, העורף או עצמות החזה.
- סימנים נוספים יכולים להיות חולשת רגליים, שיתוק של עצבי הפנים, צליעה ונביחות.
כיצד מאבחנים סרינגומיאליה?
תחילה האבחון יתבסס על סימנים קליניים מתאימים. לאחר מכן ימליץ הרופא על ביצוע הדמיה מסוג MRI אשר תדגים את הדפורמציות שתוארו. בנוסף, MRI עשוי לצפות את החומרה של הסימנים הקליניים.
כיצד מטפלים בסירינגומיאליה?
מטרת העל של הטיפול היא הפחתה במידת הכאב. ישנן מגוון אפשרויות טיפול, אך לרוב ההקלה העיקרית תופיע תחת שימוש בתרופות הפועלות על מערכת העצבים (לדוגמא, גבאפנטין), אם כי ניתן להשתמש גם בתרופות ממשפחות אחרות כדוגמת אופטלגין. קיימים טיפולים תרופתיים נוספים אשר מטרתם הפחתת ייצור נוזל השדרה או הקטנת נפיחות חוט השדרה.
שיכוך הכאב צריך להיות מבוקר ביותר, ומומלץ להגיע לביקורת בכל 1-3 חודשים על מנת להעריך את מידת הכאב, זאת בעיקר משום שהכאב הוא פרוגרסיבי לאורך זמן.
אין צורך להגביל את פעילותם, אך הסרת הקולר עשויה להקל על סימני כאב. כמו כן, מיקום כלי האוכל והמים בגובה עשוי להשאיר את הצוואר במנח פזיולוגי ובכך להפחית ממידת הכאב.
במקרים חמורים, או כאשר טיפול תרופתי לא הביא להטבה, ניתן לבצע פרוצדורה כירורגית להפחתת הלחץ מחלקה האחורי של הגולגולת, על מנת לשפר את זרימת נוזל השדרה. אחוזי ההצלחה של הניתוח הינם נמוכים וכמחצית מן הכלבים שיעברו אותו יראו הידרדרות כעבור כשנתיים ממועד הניתוח.
למעשה אין זה אפשרי לצפות את הידרדרות המחלה. חלק מן הכלבים נותרים יציבים למשך שנים בעוד שאחרים מידרדרים במהירות מאז הופעת הסימפטומים הראשונים.
