מאת טל חסנוב (עוד מעט וטרינרית)

זה כואב להם, זה מציק להם, זה יכול לגרום להם לבעיות עיכול חמורות ובואו נודה באמת- זה ממש מגעיל.

תולעי מעיים- מי הן, מאיפה הן מגיעות, למה זה מזיק ומה אפשר לעשות כדי להמנע מהן.

הדבקה בתולעי מעיים היא נפוצה מאוד בכלבים וחתולים. חלק ממיני התולעים אינם גורמים לנזק רב ולעיתים הדבקה בהם מתבטאת בירידה קלה במשקל וכאבי בטן קלים. עם זאת, חלקם עלולים להיות מסוכנים, בייחוד כאשר מופיעים במספרים גדולים. חלק ממיני התולעים יפגעו רק בגורים, וחלקם בעלי פוטנציאל הדבקה באדם!

ניתן לחלק את התולעים ל:

• תולעים עגולות
• תולעי קרס Hook worms
• צסטודות (תולעים שטוחות\ תולעי סרט)
• תולעי שוט whipworms.

תולעים עגולות 

נפוצות בעיקר בגורים בשל הדבקה מהאם בהריון או דרך החלב. תיתכן הדבקה בבוגרים דרך מגע עם צואה נגועה.  התולעת הנפוצה ממשפחה זו היא טוקסוקרה (Toxocara). התולעים עלולות לנדוד לשאר הגוף ולהביא לנזק בכבד, בריאות ובעיניים.

קיים סיכון להדבקת אדם.

תולעי קרס:

התולעת הנפוצה ממשפחה זו היא האנקילוסטומה (Anchylostoma). גורים נדבקים מהאם, בוגרים באכילה. תולעים אלה לא הוכחו כמסוכנות עבור חתולים. התולעים עשויות לחדור דרך העור ולגרום לאנמיה קשה, שלשולים, הקאות, התייבשות ומוות.

קיים סיכון להדבקת אדם. 

 צסטודות:

התולעת הנפוצה ביותר בכלבים וחתולים- דיפילידיום קאנינום. תולעת זו מועברת על ידי מאכסן ביניים- פרעוש. לפיכך החשיבות במניעת תולעים אלה טמונה הן בתילוע והן בטיפול כנגד פרעושים. אמנם, הסימנים הקליניים הם קלים עד לא קיימים, אך ניתן להבחין בחתיכות תולעים בצואה, המאופיינות במראה כשל גרגיר אורז.

תולעי שוט:

התולעים הנפוצות הינן מסוג Trichuris. תולעים אלה מדביקות את המעי הדק ויכולות גם הן לגרום לאנמיה.

הפוטנציאל להדבקת אדם- פוטנציאל זואונוטי:

כאמור, מלבד הפגיעה בחיות המחמד שלנו, חלק מתולעי המעיים עלולות לפגוע גם באדם ובמיוחד בילדים. ההדבקה לרוב אינה מתרחשת ישירות במגע עם בעל החיים אלא סביבתית דרך מגע עם משטח נגוע, ארגז חול וכדומה. לפיכך קיימת חשיבות מרובה לנקות היטב את הסביבה ולאסוף גללי צואה מן החצר, מעבר לטיפולים שגרתיים כנגד תולעים.

מתי יש לחשוד שבעל החיים סובל מתולעים:

כפי שצוין, קיים מגוון נרחב של תולעי מעיים שיכולות לגרום לסימנים קליניים רבים, אנו נפרוט את העיקריים והמחשידים ביותר:

• אבדן משקל
• בעיות מעיים, שלשולים
• זיהוי תולעים בצואה
• נפיחות בטנית
• גרירת הישבן על הקרקע  או ליקוק פי הטבעת
• בהדבקות חמורות יותר- חולשה, עייפות, מצב מנטלי ירוד.

קיימת אפשרות לבדוק הדבקה בתולעים על ידי הצפת צואה, אם כי רגישות בדיקה זו איננה גבוהה, לכן ההמלצה הגורפת היא טיפול מניעתי.

 טיפול ומניעה:

כיום ההמלצה הגורפת היא טיפול מניעתי וקבוע בכל 6 חודשים. קיימים בשוק מגוון של חומרים, אותם יתאים הוטרינר בהתאם לאופי ההדבקה ולסימנים הקליניים. יש לשים דגש על תילוע גורים, הן בשל הסיכוי הגבוה להדבק בתולעים והן בשל היותם רגישים יותר להדבקות אלה. במידה והוטרינר יזהה שבעל החיים כבר סובל מהדבקה בתולעים, הוא ימליץ על קבלת טיפול כנגד תולעים בתדירות תכופה יותר כדי לסלק הן את התולעים והן את ביציהן.

במסגרת טיפול ומניעת תולעים, חשוב לשים דגש על טיפולים שוטפים כנגד פרעושים בשל יכולתם להעביר תולעים. יתר על כן, חשוב לתלע את כל חיות המחמד בבית באותו פרק הזמן בכדי למנוע הדבקות חוזרות בניהן.